סיפורים מהשטח

שלום, שמי ס' ואני בן 33, אני גר בדירה מוגנת של עמותת שק"ל בירושלים. נולדתי עם תסמונת דאון, ולכן יש לי קשיים שונים. אני צייר והצגתי את הציורים שלי ב40 תערוכות בעולם. יש אפילו בול שיצרתי עבור הדואר של ארצות הברית.

אני חי בדירה רגילה עם שלושה שותפים, כולם בנים, וטוב לי. כל בוקר אנחנו קמים לעבודה. אני עובד בבית המלאכה של "יד שרה", שם אני עוזר לתקן כסאות גלגלים. השותף שלי יוסי עובד בשוק "מחנה יהודה" בירושלים בתור עוזר למוכר ירקות. השותף שלי גבי עובד במפעל הנרות של שק"ל. הוא מביא כל חג נרות יפים לדירה שלנו.

אחר הצהריים אני מגיע לדירה ועושה את התורנות שלי. לפעמים אני מנקה, לפעמים עושה קניות, ולפעמים מבשל ושוטף כלים. אחר כך, אני יוצא לפעילויות שונות. אני הולך פעמיים בשבוע לצייר. פעם אחת ב"בצלאל" ופעם אחרת בחוג. בימי שלישי אני הולך לצלם באולפן טלויזיה. הכתבות שאני עושה מוצגות בטלויזיה הקהילתית של ירושלים.

יש לי חברה. קוראים לה שירה. אנחנו ביחד 3 שנים. אני מקווה שנעבור לגור יחד מתישהו.

שלום! שמי מיכאל ואני דייר בדירה של בנים דתיים בעמותת שק"ל. אני משתתף כבר מספר שנים בחוגים שונים אחרי שעות העבודה. החוג שאני הכי נהנה בו הוא חוג עיתונות- לחצו על הכותרת וקראו עוד. אנחנו מכינים כתבות ולומדים כיצד לערוך אותם. אני חבר במערכת העיתון ואנחנו יושבים ומחליטים מה ייכנס לעיתון ומה לא. בעבר השתתפתי בחוג ג'ודו וקיבלתי חגורה צהובה והייתי גם בתיאטרון. בתיאטרון, בג'ודו וגם בעתונות יש תחושה של סיפוק מהעשייה ומההעשרה- כשאני רואה את הכתבות שלי מתפרסמות, אחרי כל ההשקעה וההכנות- אני הכי גאה בעולם.